מרע II, מרע

מְרַעII, מְרָע m. (denom. of רְעַע) sick, suffering. Targ. Y. Gen. 18:1 מ׳ מִכֵּיבָאוכ׳ (not מַכִּי׳) suffering from the wound ; Targ. Y. I Deut. 34:6 מ׳ מִגְּזֵרַתוכ׳. Targ. O. Gen. 48:1 מְרָע ed. Berl. (oth. ed. a. Y. שכיב מ׳); a. fr.Esp. (in Talm. also in Hebr. dict.) שכיב מ׳ dangerously ill, expected to die. Targ. 1 Sam 19:14 (v. preced.).B. Bath. IX, 6 שכיב מ׳ שכתבוכ׳ if a sick man assigns aft of his property to a stranger (as an unqualified donation, v. מַתָּנָה). Ib. לא כתב בה ש׳ מ׳ if it was not stated in the document that he was sick; הוא אומר ש׳ מ׳ היה he (the donor) says that he was sick (at the time), opp. בריא. Ib. 152a, a. fr. מתנת ש׳ מ׳ the donation of a sick man; a. v. fr.Pl. מַרְעִין, מַרְעַיָּא. Targ. Y. I Deut. l. c. Targ. Ps. 126:1 היך מ׳וכ׳ like the sick when recovering (h. text כחלמים, v. חָלַם I). Targ. Ez. 34:4; a. e.; v. מְרִיעַ.Fem. מַרְעָא, מְרַעֲתָא, מְרָעיתָא. Targ. Ps. 69:21 והא היא מרעא ed. Lag. (Var. מוצא, cler. error; ed. Wil. והא היא תקיפא; h. text וָאָנוּשָׁה). Targ. Cant. 2:5. Ib. 5:8. Targ. Koh. 5:12; 15; a. e.Pl. מְרָעְאָן. Targ. Y. Gen. 30:36 (some ed. מַרְעָאָן).